בת טובה דייה

אהובה שיר-לי,
זהו – סיימתי לקרוא את כל האותיות כל המשפטים, כל הפרקים, כל התיאורים… כל הרגשות וכל ההתמודדות.

כל שנותר לי, הוא להצדיע לך, על המעשה הלא פשוט. לפרוש לעינינו ונפשנו, ללא כחל וסרק, את נבכי הנשמה של בנות כה מסורות, על קשייהן, לבטיהן, אדיבות ליבן והתמודדותן פיזית ורגשית, עם סבלה של אם כה יקרה ואהובה, בעת מאבקה האחרון המתואר לפרטי פרטים, עד הקשים ביותר שלהם. זהו תהליך כתיבה מטלטל אך בו בזמן, הטוחה שגם שימש עבורך מעין תרפיה, בתקופה שהיתה כה עצובה ומאתגרת, הדורשת להמציא כוחות על.
מצדיעה לך על יכולותיך האינסופיות, דרכן בחרת להנציח אם כה מיוחדת ומלאת טנא בעצמה. רבקה פישר, זכרונך ופועלך לברכה.
ושוב תודה לך שיר-לי יקרה על חווית קריאה מעשירה ומעוררת השראה.
תבורכי על כשרון כתיבתך, ןעל האומץ להוציא מן הכח אל הפועל כזה ספר
הנגמא מתוך זכות. הללויה!