מדריך החשיבה החיובית לחיבור מידי לכוחות וליכולות שלנו בעת משבר

לא תמיד רוקדים על מדרגות הרבנות, ולא תמיד מתבדחים עם הרופאים… לפעמים ההתמודדות עם רגעי המשבר הגדולים של חיינו, מעלה חשש אמיתי שמא אין לנו את הכוחות או היכולת להתמודד, להתאושש, להתחזק ולהמשיך הלאה.

דווקא בעת משבר – חוויה הנתפסת בעינינו כשינוי משמעותי לרעה – נעלמים לעתים הכוחות שלנו, וגם אם אינם נעלמים אזי נעלמת מאתנו הדרך להתחבר אליהם שוב.

דווקא ברגעים בהם אנו זקוקים להם יותר מכל – איננו יודעים כיצד להתחבר אליהם.

 המדריך של החשיבה החיובית לחיבור מידי לכוחות וליכולות שלנו בעת משבר, מציע ארבע דרכים לוודא כי תמיד נבטח ביכולותינו ובכוחותינו להתמודד עם כל משבר שהחיים יגישו לנו:

 1.  תאוריית הרצף – אתה נמצא על רצף של עבר, הווה, עתיד. בכל רגע בחייך, מאוגדים בך כל מה שלמדת, עשית, ידעת והצלחת. הכוחות שנעלמו לך ברגעי המשבר, מצויים בך עדיין. כל מה שהיית בעבר, על היופי שבך, הצחוק, העזרה לזולת, האופטימיות, ההרגשה הטובה והאמונה בעצמך – לא נעלמו עת המשבר התרחש. כל שעליך לעשות הוא למצוא את הנתיב להגיע אליהם שוב.

תחושת הייאוש הגדולה של בני נוער בהתמודדות עם משברים, נובעת מכך שאינם מצויים על רצף מספק של התנסויות והצלחות. הם, לרוב, עוד לא פגשו את הכוחות שלהם. עוד לא התנסו בעושר יכולותיהם. האדם הבוגר, המבוגר, לרוב כן.

אל תבודד את עצמך ברגע זה מכל היכולות שלך שהיו לך בעבר ושהוכחת אותם בהתמודדויות כאלו ואחרות. הזכר לעצמך, אם באמצעות התבוננות בתמונות ישנות, היזכרות בחוויות מהעבר, אם באמצעות שיחות עם אנשים שמכירים אותך ואוהבים אותך, כמה כוח יש בך, כמה עזרה ונתינה וחוכמה יש בך. כל היופי הזה לא נעלם, הוא מחכה בתוכך שתושיט יד ותשחרר אותו כדי שיעטוף אותך כעת, ויאחה את תחושת השבר הפנימי.

 2. לנשום תוך כדי – הדבר הראשון שאנו עושים בשעת קושי ומשבר הוא לעצור את הנשימה: "אין לי זמן לנשום", "חייב לקחת אוויר", "אני מרגישה שאני נחנקת"… אנחנו עוצרים ומשטיחים את הנשימה שלנו ברגע שעלינו להתמודד עם מצב משברי, חוויה שאיננו רגילים אליה, שהפתיעה אותנו, ש"עצרה לרגע את  נשימתנו".

בחשיבה החיובית ישנה אמרה: "זנב מכשכש בכלב", ומשמעותה: כשהכלב שמח הוא מכשכש בזנב, אולי כדי שהוא ישמח יש לכשכש לו בזנב…

אם בשעת מתח הנשימה נעשית שטוחה יותר, הרי שאם נעמיק את הנשימה, המתח ישתחרר.

כשהמתח משתחרר אנו מסוגלים להגיב תגובות חיוביות ומושכלות יותר להתמודדויות השונות שעומדות לפנינו.

נשום נשימה מעגלית עמוקה בכל רגע בו אתה חש את עוצמת המשבר מכה בך. שאף דרך האף, מלא את גופך, החזיק את האוויר בתוכך ואז נשף אותו באיטיות דרך הפה. וחוזר חלילה. עשה זאת לפחות 3-5 פעם. הנשימה העמוקה והמעגלית תאפשר למתח להשתחרר ולך להתחבר לכוחות שלך להתמודדות עם מה שיצר אותו.

 3. לחיות תוך כדי – גם כשאתה חווה משבר נורא אל תוציא עצמך מרצף חייך. גם אם הנטייה הראשונית שלך היא להסתגר, הרשה לעצמך מדי פעם "להיכנע" לחברים טובים ובני משפחה הרוצים לעודד אותך, ותן לעצמך לחוות שוב חוויות המעשירות את חייך בימים של שגרה: הקשב למוזיקה. פגוש את הנכדים והרשה לעצמך להינמס מחיוכם ומתיקותם, לך ברגל ושאף את האוויר הטוב. ראה סרט מצחיק או ריאליטי מטומטם. התרגש מאקס פקטור. התענג על אוכל טעים… מדובר על חוויות יומיומיות קטנות אך כאלו שהפכו את היומיום שלך למנוקד בזהרורי אור מחממי לב:)

הדבר הטבעי לנו לעשות הוא למחוק את כל רצף עולמנו ולהתמקד כל מי שאנחנו במשבר עמו אנו מתמודדים. המחשבה היא לרכז את האנרגיות בצורה המיטבית. אולם אנחנו לא קרן לייזר, וכדי לרכז את האנרגיות שלנו, עלינו דווקא לפזרם מעט. לגעת ולהתחזק מחוויות אחרות ונוספות בחיינו. חשוב מה עושה לך טוב, והתחייב בפני עצמך, דווקא בשעת קושי, דווקא בשעת משבר, להמשיך ולעשות זאת. להקשיב למוזיקה או לבקר חברים טובים. הישאר נטוע בתוך חייך והרשה לעצמך נקודות קטנות וחשובות עד מאוד של אור במהלך ההתמודדות עם החשוך.

4. נוע תנוע – לא לשכוח לנוע. התחייב 10 דקות ביום לשים מוזיקה ולהקפיץ את הגוף, את אגן הירכיים, את הידיים, את הרגליים. כשאנחנו נעים ומקפיצים את הגוף, הדם זורם בקלות רבה יותר, וכל המערכות בגוף מקבלות זריקת מרץ ועידוד. הדבר ישפיע גם על ההרגשה הטובה שלך.

 4. עודד עצמך עם אמירה חיובית – לא מדובר על שכנוע עצמי, מדובר על להתחיל להקשיב לקול החיובי שלך. אותו קול שאולי אינך שומע בשעת משבר. יכול להיות שבשעת משבר זועקים באזניך קולות הפחד, הספקות, חוסר האמונה… אותם קולות שאינם בטוחים עוד בעוצמה האדירה שיש בך, ביופי האינסופי שבנוכחותך החד פעמית… אנחנו מלאים בקולות שונים. ולעתים קרובות מדי, קולות הספק והפחד חזקים יותר מקול האמונה בעצמנו. ועוד קורה כי איננו יודעים כיצד  לדבר שפה של אמונה, מעולם לא למדו אותנו ואיננו מכירים אותה. כדי לאתחל לראשונה או מחדש את הקול החיובי בתוכנו, ביכולתנו להשתמש במשפט אחד, משפט מעורר, משפט שיזכיר לכל הקולות של הספק והפחד שיש בנו הרבה מעבר לזה: קום (כן, כן, קום מהמחשב…) מתח ידיך אל על כאילו אתה מתמתח ואמור בקול רם: "הכוח הטמון בי, מתעורר עכשיו!" ועוד פעם! מרגיש מטופש? נהדר! חלק נכבד מהקול החיובי שלנו הוא הומור. ככל שנתייחס לעצמנו יותר ברצינות ובחשיבות עצמית, כך נסבול יותר בחיינו…

"הכוח הטמון בי מתעורר עכשיוווו!" בוקר נפלא לו ולך!

אוהבת

שירלי

ימי שישי עם שירלי חוזרים! מפגשים לחיזוק החשיבה החיובית ביום שישי בבוקר, התאריך הבא 16.3, נותרו מקומות ספורים, כל הפרטים בלחיצה כאן