ממה אנחנו דואגים? ממצבנו הביטחוני, מהשפעת המצב הביטחוני על המצב הכלכלי, הזוגי, האישי, אנחנו דואגים לילדים שלנו בצבא, בבית הספר, לבריאות של ההורים המבוגרים שלנו… אנחנו דואגים להכל.
זוהי תחושה של חיים במתח מתמיד.
הראש שלנו כל הזמן מייצר תסריטים נוראיים שיכולים לקרות לנו ולאהובים לנו, ואנחנו חווים את התחושה הקשה של מימוש התסריטים הללו, ומרגישים את המתח הגואה, דפיקות הלב, ומתוך הפחד גם את הדכדוך ומצב הרוח הקשה.
יכול להיות שבחוץ אף אחד לא רואה, אבל אנחנו בנינו גיהינום בתוכנו, ובו אנו חיים.
החשיבה החיובית מגדירה דאגה כ:
"יצירת דמיון המכוונת לעתיד ומעוררת פחד וחרדה בהווה"
אנחנו עושים נפלאות בדמיון שלנו, יוצרים תסריטי זוועה ומאמינים להם.
אין זה משנה אם הדבר קרה במציאות או לא. מחקרים רבים מראים שברגע שאנחנו מדמיינים את הדבר מתרחש, מבחינת המוח שלנו הדבר ארע.
אנחנו לא זקוקים למחקרים כדי לדעת את זה. מספיק שנסתכל על תגובת הגוף שלנו: כשאנחנו מדמיינים זוועה הגוף מגיב בכניסה למצב של מתח.
אנחנו מכניסים את הגוף למצב של סטרס על בסיס יומי, כשאנחנו מאחרים לעבודה, רבים עם הבן זוג, בקצר עם הילדים, רצים לחדר האטום…
כמו שאנו יודעים לדמיין רע, אנו יכולים גם לדמיין טוב. אם נסכים…
הגיע הזמן לחיות אחרת.
הגיע הזמן לשחרר את הדאגות שמקיפות אותנו ונוגסות בנו, ולהקל על עצמנו.
לכאורה אין דבר מובן יותר מאליו.
למעשה ההסכמה לשחרר דאגות כלל וכלל אינה מובנת מאליה.
כדי להסכים לשחרר את הדאגות, ולחשוב חיובי, עלינו לעבור ארבעה שלבים:
הבנה
הסכמה
פעולה
שינוי מציאות
הבנה:
ההבנה היא שהדאגות לא עוזרות לנו, שחיים משוחררים מהן יהיו נעימים ובריאים הרבה יותר.
נכון? לא בטוח.
אנו מחזיקים אמונות הקושרות אותנו לדאגות ומונעות מאתנו את ההבנה הזו.
דוגמאות לאמונות מסוג זה:
אם אחשוב טוב – יקרה משהו רע.
אם אחשוב טוב – לא אהיה מוכנה כשיקרה משהו רע.
אם אחשוב טוב – אפול ואתרסק
הדאגה עוזרת לי להתכונן לכל מצב
הדאגה מקדמת אותי לפעולה
בלי הדאגה אחיה עם הראש באדמה…
בלי לדאוג הרי זה יהיה כאילו שלא אכפת לי מאף אחד
ואפילו: בלי הדאגה לא אדע מי אני בדיוק, לא יהיה לי במה להתעסק…
כדי להגיע לפעולה ולשינוי מציאות, עלינו לעבור קודם את השלבים של הבנה והסכמה.
האמונות הללו שהן חלק מוכר מהתפיסה האנושית, מונעות מאתנו לנוע הלאה.
למעשה, אנחנו מנוהלים ע"י שני סוגי מסרים הסותרים אחד את השני:
הראשון – כל כך הייתי רוצה להפסיק להיות מתוחה כל כך
השני – אני מפחדת לא לפחד, כי אז יקרה משהו רע בלי שאהיה מוכנה…
כשיש שני סוגי מסרים סותרים – אנחנו נשארים תקועים ולא יכולים לנוע לשום מקום.
שלושה צעדים לשחרור אמונות מעכבות, במטרה לנוע אל הפעולה ושינוי המציאות:
1. פירוק האמונה הקיימת והבנתה לאשורה
2. יצירת אמונות חליפיות
3. שיח ופעולות תומכי אמונות חליפיות
1. פירוק האמונה הקיימת והבנתה לאשורה:
האמונות שאנו מחזיקים בתוכנו בנוגע לדאגות, מכילות מרכיב משותף. הן מחברות בין ערכים גבוהים שחשוב וראוי להחזיק ולהאמין בהם, לבין הדאגה.
אם נסתכל על הגדרת הדאגה, לפי החשיבה החיובית: "יצירת דמיון המכוונת לעתיד ומעוררת פחד וחרדה בהווה", נוכל לראות כי למעשה אין קשר בין הערכים הגבוהים, כדוגמת אהבה, אחריות, תכנון ופעולה, לבין אותה יצירת דמיון.
החשיבה החיובית רוצה להציע כי אפשר לאהוב, לקבל אחריות על חיינו, לתכנן מהלכים קדימה ואף לפעול מבלי לדאוג.
הדאגה היא תוספת שלא באה מראש עם התפריט… אנחנו הוספנו אותה פנימה.
הרי למעשה, היינו יכולים באותה המידה לאהוב, לקבל אחריות על חיינו, לתכנן מהלכים קדימה ואף לפעול עם אמונה, ביטחון עצמי, שלווה פנימית, ידיעת הכוחות שלי ועוד ועוד.
אולם, כשהדאגה ההרסנית מקושרת לערכים כל כך חיוביים כמו אהבה, אחריות, תכנון ופעולה, היא מוטמעת עמוק באמונות שלנו ואין פלא שאיננו רוצים לשחרר אותה.
קחו אחריות על עצמכם ועל משפחתכם
אהבו אותם בכל ליבכם
פעלו את הפעולות הנבונות והמטיבות ביותר
תכננו היטב את צעדיכם
בין כל אלה לבין דאגה אין קשר.
הדאגה רק מוסיפה כאב לפעולות המבורכות הללו.
2. יצירת אמונות חליפיות ושיח ופעולות תומכי האמונות החדשות
איננו יכולים באמת להבטיח כי לא נחווה כאב בחיים. איננו יכולים להבטיח כי מה שאנו חוששים ממנו לא יקרה. הכל יכול לקרות לכולם וכל הזמן.
הדבר היחיד שאפשר, ממש אפשר להבטיח, הוא שככל שנחזק עצמנו יותר, כך נוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם כל מה שיקרה.
ההבנה היא שאין דרך למנוע מהמציאות להתרחש,
אבל החיים שלנו מורכבים מהדרך בה אנו מתמודדים עם המציאות ולא מהמציאות עצמה.
אמונות חליפיות: אילו אמונות חליפיות אפשר לייצר?
כשאני שלווה – כולם שלווים
יש לי כוחות ועוצמות להתמודד עם חיי
בכל יום שעובר אני מרגישה טוב יותר ויותר
3. שיח ופעולות תומכי אמונות חדשות – כמה רעיונות מארגז הכלים של החשיבה החיובית
* להרגיש את הפחד – כדי לשחרר רגש יש לאפשר לו לנוע, לא להיתקע.
Emotion = energy in motion
לא לפחד מהפחד. כשהוא עולה, לברך אותו לשלום: "שלום פחד יקר. אני מכירה אותך. אתה מלווה אותי כבר שנים רבות ומנסה כמיטב יכולתך לשמור עליי. אתה יכול לשבת עכשיו בצד, כי הביטחון שלי בעצמי, האמונה שלי נוהגים אותי בדרך הנכונה."
אנו יכולים ללמוד לנוע עם הפחד. לא לחכות שהוא ייעלם, אלא ללמוד את התנועה כשהפחד יושב במושב האחורי חגור היטב.
שנים הוא שרת אותנו נאמנה,
אבל כל השנים האלה הוא גם הרחיק אותנו ממהותנו החיובית הגבוהה.
אנו לא נזרוק אותו בחוסר הכרת תודה, אבל גם לא ניכנע לצרכיו יותר.
הוא יכול להישאר, אבל לא לנהוג, לא להוביל.
* מציאת הקול החיובי – הוא העונה לפחד. הוא יוצר לו אלטרנטיבה. אנו מתחילים למלל את הקול החיובי גם אם איננו מכירים אותו עדיין. אנחנו נותנים לביטחון, לשלווה, לאמונה שלנו בעצמנו קול. בהתחלה אנו מרגישים כאילו המצאנו את הקול החיובי בתוכנו, עם הזמן הוא הופך לשגור על לשוננו ולמוכר בחיינו. במקום לגמד את הפחד, אנו מעצימים את הקול החיובי, העצמתו מעצימה את האני החיובי והבוטח שלנו.
* משפטים מחזקים – אמירת משפטים מחזקים המהווים אלטרנטיבה לדיבור השלילי המנמיך. על המשפטים להיאמר בזמן הווה ובשפה חיובית: "אני בטוחה", "הכל בסדר", "אני מוגנת ואהובה". בכל פעם שעולה משפט שלילי, אנו עוצרים ומעלים קלף של "משנה כיוון". אנו משנים כיוון מהנמכת עצמנו להעצמת העצמי, ומעלים משפט חיובי אלטרנטיבי.
* יצירת תסריט חיובי בכל פעם שעולה השלילי – ובכל פעם שעולה בכל זאת תסריט שלילי, אנחנו משתמשים בקול החיובי כדי ליצור מולו תסריט חיובי. מדובר בדמיון מול דמיון, שכן שני התסריטים מתרחשים בזמן עתיד שאינו קיים עדיין, אך התסריט החיובי מאפשר לנו הרגשה טובה והתקדמות לכיוון של בריאות ואיזון.
לסיכום:
הבנו – הדאגות לא מקדמות אותנו רק מעכבות ופוגעות בנו
הסכמנו – לשחרר אמונות המשרשות דאגות בתוכנו
פעלנו – שחררנו אמונות ישנות והתקנו אמונות חדשות תומכי העצמי החיובי, ופעלנו כדי לחזקן בתוכנו
שינינו את המציאות – הפנימית שלנו ומכאן את מציאות חיינו.
מזל טוב אשתי על האתר החדש הוא מקסים ומקצועי
תודה בעלי היקר:)