14 עצות קורוניאליות מעשיות של החשיבה החיובית

סגורה בבית עם הילדיםות?
במיוחד בשבילך אספתי 14 עצות קורוניאליות של החשיבה החיובית לחיזוק השפיות,
גזרי וישר למקרר:
1. ואז התרחקי ממנו. מהמקרר זאת אומרת. אין סיבה שיביאו מנוף להוציא אותך בתום הבידוד, אוכל אינו הדבר היחיד המנחם עכשיו. להפך,
קבעי לך למטרה לעשות ספורט כל יום ולתכנן ארוחות בריאות.
זכרי! זו לא קורונה בידוד כפוי, זו חוות בריאות ביתית בדרך לביקיני בקיץ.
2. זו את ו 4 ילדיםות כשהסבתא מתבודדת להנאתה ומשתפת אותך בזום בפודקאסטים מרתקים שגילתה בזמן שהקטן תופס לך את הרגל וצורח "ממתק!!!!"?
הכלל השני והראשון במעלה הוא לעולם, אבל לעולם לא לשכוח אותך בתוך הבידוד הזה.
מה את אוהבת לעשות?
מה מתחשק לך?
אולי לא תוכלי לעשות את הכל (אין טיסות עכשיו לסיישל, סורי), אבל אם זה ספר שמתחשק לך לקרוא, סרט לראות או זום עם חברות, אל תגידי "בחיים לא אצליח עכשיו עם הילידים סביבי"
אמרי: "מה הדרך להצליח לעשות את זה עכשיו?" ותני למוח שלך למצוא את התשובה. ככה הוא הכי אוהב לעבוד, כשנותניםות לו שאלה והוא מחפש תשובה. כמו: "איך קוראיםות לזאתי שפגשתי בסופר ואף פעם לא סבלתי אותה???" זוכרת שהעיר אותך ב 4 לפנות בוקר עם "דנית!!!!"?
3. מתחילה לחוש חרדה של כמה זמן זה עוד יקח ואני לא אצליח לשרוד את זה?
הכל מובן, אבל שימי לב שאת עושה טעות איומה, מזינה את המוח בשאלות שהוא לא יכול לענות עליהן ומחרפנת אותו ואותך. במקום, העבירי את הפוקוס שלך לכל יום ביומו. בלי לחשוב לאן או מה יהיה. יש לך רק 24 שעות, מתוכן אני מקווה שלפחות 8 את ישנה. אז נשארו 16. 16 שעות קטן עליך. בין ארוחת בוקר לצהריים לערב, פוף ועבר.
4. עשי רשימה של כל מה שכיף לך לעשות שאינו אוכל. אני יודעת שאוכל זה כיף, אבל חשבי על כל מה ששמת בצד ולא הגעת אליו בגלל מירוץ החיים: ציור מנדלות, לסיים את הספר ההוא, לגמור את הקורס האינטרנטי שקנית לפני שנתיים… ואז חזרי לסעיף 2 ועשי זאת.
5. בידוד אינו התבודדות. לצערינו. קחי זמן לבד ואל תתפשרי עליו. זמן שבו את בוהה בפיסת השמיים הכחולים מהמרפסת או רוקדת לצלילי לקט שירי האירוויזיון מכל הזמנים…לא משנה… העיקר שתסגרי את הדלת של החדר ותדאגי לנשום לבד בלי שאיזה דרדק ידרוש את מנת המזון השעתית שלו.
ואם את יכולה לשלב את זה בהליכה בשמש? אין מושלמת ממך
6. ואם בדרדקיםות עסקינן, המשחק הטוב ביותר ובילוי הזמן המושלם הוא בעשיית מטלות הבית יחד. אין זמן מתאים יותר מבידוד כפוי, ללמד את הגדוליםות איך מפעיליםות את מכונת הכביסה, ואת הקטניםות איך מקלפים תפ"א. כשתשתחררי ליבך יהיה מלא הודיה על הזמן שהקדשת להרחבת השכלתםן למה שחשוב באמת בחיים. לעזור בבית.
7. שימי לב שאף אחד לא בא.ה לבקר. אם אין לך חשק לשטוף והקטניםות עוד לא עברו את ההשתלמות, זכרי חמותך מתבודדת בסבבה, אף אחד לא יעיר לך כלום. שחררי.
8. ובכל זאת מרגישה מוצפת ובבלגן נפשי? סדרי. כל הפינות בבית שחיכו לעין אוהבת ויד מכוונת, קוראות לך עכשיו. ואל תשכחי, הזבל עדיין עובד. זרקי.
9. וגם במחשב. זה הזמן לעשות אלבומים מכל אלפי התמונות שצילמת. זה לא רק עניין של סדר וארגון, אלא במיוחד, לראות את כל התמונות היפות והזיכרונות המחייכים, יציף אותך בהרגשה טובה. אין חיסון טוב יותר לכל וירוס שהוא מהרגשה טובה.
10. השתמשי בתקופה הזו כדי לשנות הרגלים. התחילי את המשפט במילים: "רק בקורונה אני…" והמשיכי ב:
שותה 10 כוסות מים ליום
מתעמלת שעה כל יום
עושה מדיטציה 5 דקות כל בוקר
ועוד…
המוח שלנו שומע "רק בקורונה…" ונרגע. מבחינתו זה לא לכל החיים ולכן זה לא שינוי מבהיל. זה רק תקופתי. נקודתי.
זוכרת שהכרזת לחברות "דיאטה!" ודקה אחרי זה הן היו צריכות למשוך אותך מהמקרר כשפולקע עסיסית ממלאת את פיך? ככה זה. את אומרת: "דיאטה!", המוח שומע "שינוי!" הוא נלחץ ולוקח אותך לכיוון השני.
אבל אם את אומרת: "רק בקורונה…" הוא שומע "זמני" ואינו טורח לפקוח עין עצלה אחת אפילו כדי להילחם בהכרזה.
חשבי מה את רוצה לשנות והתחילי "רק בקורונה…"
11. ומה שאת לא מסוגלת לשנות כרגע – קבלי. ויכול להיות שאם היו לך יותר כוחות או אם הילדיםות היו יותר מקשיביםות ואם לסבתא היו גלגלים… אבל אין לה, אחרת כבר הייתה באה לעזור. וכל זה בא לומר שטלוויזיה זה לא השטן ופלייסטיישן אינו עוזרו… שחררי אותםן אבל במיוחד שחררי את עצמך. לפי מה ששמעתי, ג'ולי עדיין אחראית על צוות הווי ובידור בספינה, לא את.
12. שגרה זה טוב? כן! אפילו מעולה. זה כולל את צחצוח השיניים בבוקר, איפור קל קורוניאלי, ויציאה מהפיג'מה. בקיצר את בבידוד את עוד לא מתה. תחיי.
13. מצאי משמעות לתקופה. מלעשות פאזל של 1000 חלקים ועד לסדר את כל ציורי הילדים ששמרת (לזרוק גם נחשב סדר. רק אומרת).
כאן יעמוד לרשותך חוק מרפי: ככל שיהיו לך יותר משימות, כך הבידוד יהיה קצר יותר. אז יאללה תתחילי לרשום. לטובת כולנו…
14. והכי חשוב!
הוירוס הקשה מכל הוא מחשבות מדכאות ופחדים. לזה לא ימציאו חיסון ומזה את לא יכולה להתבודד. אבל את כן יכולה לקום בבוקר, ללכת לראי, להגיד לעצמך שאת מהממת ומוכנה ליום חדש, ובכל פעם שהוירוס יתחיל לתקוף, לעצור, לנשום ולשנות באופן יזום כיוון. יש לך כאן 14 דרכים לעשות זאת.